חשוב להבין שמטרת כריתת האדנואידים או השקדים במקרה שהם חוסמים את מעבר האויר איננה הפסקת הנחירות, אלא שיפור הנשימה ומניעת חסימה במעבר האוויר. הפסקת הנחירה היא רווח משני. ילדים שזקוקים לכריתת אדנואידים ,או גם אדנואידים וגם שקדים שקדים, ואינם מטופלים לאורך זמן, מפתחים שינויים שחלקם אינו הפיך. דוגמא: מבנה פנים אופייני המכונה פנים של אדנואידים. מתוך כורח אינסטינקטיבי לעקוף את המחסום המעיק עליהם בלוע וחוסם את מעבר האוויר, הם נושמים בפה פתוח. כך הם מקבלים מבנה פנים מאורך, חיך גבוה מאוד שעלול להקשות על תפקודי הפה ועיניים מלוכסנות. מראה הפנים הוא בלתי הפיך, וגם אם בשלב מאוחר יותר יוציאו את האדנואידים, רישומם יוותר בפנים. בעבר נמנעו מהוצאת שקדים ואדנואידים בתינוקות, אולם היום, בשל הבנת החשיבות של פתיחת דרכי הנשימה,ונשימה תקינה דרך אף , מבצעים ניתוחים אלה בכל גיל, כאשר מאבחנים שזו הבעיה וקיים צורך ודאי לעשות זאת. במקרים כגון המקרה שלך כדאי להתייעץ עם רופא אף אוזן וגרון בעל ניסיון בתחום דרכי נשימה של תינוקות וילדים .