צעקה או מאמץ קולי מיוחד עלולים לגרום להופעת צרידות פתאומית או אפילו לאיבוד קול פתאומי. הסיבה עלולה להיות היווצרות שטף דם במיתרי הקול. שטף דם נוצר כשכלי דם על פני השטח של המיתר נקרעים והרקמה הרכה של המיתר מתמלאת בדם. מבחינת מיתרי הקול זהו מצב חירום, והטיפול בו כולל מנוחת דיבור מוחלטת עד ששטף הדם נספג כליל. אם את נוטה לאבד את קולך אחרי שימוש מאומץ בקול, מומלץ כי תפני לבדיקת רופא אף אוזן וגרון בהקדם.
שאלות ותשובות
לאחרונה מלאו לי 80 ואני חשה שינויים בקול: הוא נחלש ולעתים קשה לי להפיק קול. האם זוהי עוד תופעה שקשורה לגיל?
כשגופנו מתבגר אנו מאבדים מסת שריר, הריריות בגופנו יבשות ודקות יותר ויכולת הקואורדינציה יורדת. שינויים אלה חלים גם בגרון והדבר גורם לשינוי בקול. הרופא יכנה זאת אטרופיה של מיתרי הקול או קשתיות (BOWING). השינויים השכיחים שעליהם מדווחים עם התקדמות הגיל הם: תדר קול גבוה יותר בגברים ונמוך יותר בנשים, פחות "נפח" ועוצמה בקול, פחות כושר עמידה ויציבות של הקול, קושי להישמע במצבי רעש ורעד של הקול. לפעמים מוחרפים סימפטומים אלה עקב ירידה בכושר השמיעה עם הגיל. אבל כדאי לדעת שבמרבית המקרים צרידות וקושי בהפקת הקול אינם קשורים לגיל והם אות אזהרה. לכן רצוי לפנות לבדיקת רופא אף אוזן וגרון, מומחה לבעיות קול וגרון.
לאחרונה אני סובל מצרידות לסירוגין ושעול: רופא אף אוזן וגרון בקופת חולים שלל גידול וטען שיכול להיות שהצרידות נגרמת מ"רפלוקס". אך אין לי צרבות או כל סימפטום אחר של מערכת העיכול. הייתכן?
"רפלוקס",(REFLUX) או עליית חומצה מהקיבה דרך הוושט לגרון, עלול לגרום מגוון של סימפטומים בוושט ובגרון. צרידות כרונית או לסירוגין, שעול, בעיות בליעה, תחושת גוש בלוע או כאבי גרון הן התלונות השכיחות. חשוב לציין שה"רפלוקס" יכול לגרום צרידות ללא כל תופעות אחרות של גירוי הוושט או של צרבת. אם הסיבה לבעייתך היא אכן "רפלוקס" – טיפול תרופתי ספציפי בתופעת הרפלוקס (החזר ווישטי)יכול לעזור להיעלמות הצרידות. אם אין שיפור כתוצאה מהטיפול – כדאי לפנות בהקדם לבדיקה חוזרת של הגרון על ידי מומחה למחלות אף אוזן וגרון.
בני בן התשע פעיל וחברותי אך צרוד רוב הזמן. לפעמים אף אינו מסוגל לדבר. מה ניתן לעשות?
ילדים בגיל הזה סובלים לעתים מיבלות על מיתרי הקול, עקב צעקות. הטיפול במקרה זה הוא שמרני. הוא מתבצע על ידי קלינאית תקשורת ודורש שיתוף פעולה של הילד, שיתוף פעולה שקשה להשיג בגיל זה. לכן בדרך כלל אין טעם להתחיל טיפול בגיל זה .בשלב זה יש להסביר ולהזכיר לילד לא לצעוק ולא ללחוש כדי למנוע החמרה ולאפשר שיפור. יבלות על מיתרי הקול עשויות לסגת עם התבגרותו של הילד ועם הקפדה על שימוש נכון בקול. כל עוד התופעה קיימת יש להמשיך מעקב ובדיקות חוזרות על ידי רופא אף אוזן וגרון כדי לשלול בעיות אחרות נדירות יותר.
אני מורה שנים רבות. סובלת מדי פעם מתקופות של צרידות. האם יש דרך לטפל בצרידות לא קבועה כגון זו?
מורים, שהקול הוא כלי חשוב בתפקודם, צריכים להיות מודעים למצבם ולא לאמץ את קולם יתר על המידה. צרידות לתקופות ממושכות (גם ללא צרידות קבועה) יכולה להיגרם משימוש לא נכון במיתרי הקול. אם אכן זו הבעיה – היא ניתנת לטיפול.
יש כיום אמצעים מתקדמים מאוד לאבחון בעיות במיתרי הקול ויכולת לאנליזה אקוסטית של מרכיבי הקול המאפשרת טיפול ממוקד בבעיה. בשלב ראשון מומלץ להיבדק על ידי רופא אף אוזן וגרון מומחה לבעיות קול כדי לשלול כל בעיה אורגנית במיתרי הקול. בהמשך כדאי לעבור אבחון וטיפול על ידי קלינא/ית תקשורת עם ניסיון בטיפול בקול.