מחלות אף וסינוסים
התלונות השכיחות :
כאבי ראש נזלות ליחה שעול חסימת אף או קושי בנשימה דרך האף ליקוי או אבדן חוש הריח
סטיית מחיצת האף – Deviated Septum
מחיצת האף היא הקיר המפריד את חלל האף לשני נחיריים; היא בנויה משלד מרכזי תומך המכוסה בשני צדיו ב רירית. החלק הקדמי של המחיצה בנוי בעיקר מסחוס ומכוסה בעור ובהמשך רירית המכילה כלי דם רבים. מחיצת האף האידיאלית היא ישרה מפרידה בין החלק השמאלי והימני של האף לשני מעברים שווי גודלואולם
כ-80 אחוזים מכלל מחיצות האף סוטות במקצת מקו האמצע סטייה משמעותית של מחיצת האף-, מקו האמצע. עלולה לגרום קושי בנשימה דרך האף או דרך נחיר אחד. הסימפטומים הם בדרך כלל חמורים יותר בצד אחד של האף,. מחיצה עקומה עלולה להוסיף לחסימת אף הנגרמת עקב תפיחות הרירית ולהפרעה בניקוז מערכת הסינוסים (מערות האף), סטייה של המחיצה יכולה להיות מולדת או תוצאה של טראומה שנגרמה לאף
כיון שהבעיה מבנית הטיפול הוא ניתוח מחיצת האף-Septoplasy, לתיקון הסטייה. אין לבצע את הניתוח בקטינים, משום שהמחיצה הבנויה מסחוס ועצם ממשיכה לגדול עד גיל 18 בערך.ורק אז מומלץ לבצעו.
במקרים מסוימים, אדם עם מחיצת אף סוטה קלות , יחוש בסימפטומים רק בזמן "צינון" (דלקת בדרכי הנשימה העליונות). המעצים באופן זמני קושי במעבר אויר דרך האף
אבחנה של סטייה במחיצת האף מתבצעת על ידי בדיקת האף בעזרת מקור אור חזק ופותח אף nasal speculum שבעדינות מרחיב ופותח את הנחיר, על מנת לבחון את פני השטח הפנימיים של כל נחיר.ואת מיקום המחיצה.
הטיפול במקרה המתאים : ניתוח במחיצת האףSpetoplasty
ההליך כירורגי מבוצע כולו דרך הנחיריים, והוא אינו גורם לצלקות חיצוניות. לעתים יתבצע הניתוח בשילוב עם Rhinoplasty- ניתוח פלסטי באף, או בשילוב עם ניתוח בסינוסים.
דימום מהאף
דימום מהאף עלול להופיע בכל גיל, אך התופעה היא שכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאים 2-10, וכן בקרב מבוגרים בגילאי 50-80.
הדימום מסווג ל דימום מחלקו קדמי של האף או דימום אחורי תלוי במקור הדימום
דימום קדמי
רוב הדימומים מהאף מתחילים בחלק קדמי של מחיצת האף אשר עשירה בכלי דם שיכולים להפגע ממכה באף או מחיטוט באף או להתפרץ בעליית לחץ הדם . דימומים המגיעים מקדמת האף, מתחילים בדרך כלל מזרימת דם היוצאת מנחיר אחד,
דימומים קדמיים מהאף הם נפוצים בחשיפה לחום ויובש בנחיריים. היובש יכול לגרום לרקמות הריריות לעטות קליפה, להיסדק ולדמם. ניתן למנוע זאת על ידי משיחה של שכבה דקה של וזלין או משחה אנטיביוטית בפתח האף
לעצירת דימום קדמי מהאף
- יש לשבת זקוף ולהשען מעט קדימה, כדי שהדם לא יתנקז לאזור האחורי של הגרון.
- באמצעות האגודל והאצבע המורה הצמידו את האזורים הרכים של האף, והפעילו עליו לחץ. האזור שיש ללחוץ עליו הוא האזור שבין קצה האף לרכס הגרמי שיוצר את גשר האף. מומלץ להשאר בתנוחה זו5-7 דקות .לרב כשמנגנון הקרישה תקין הדימום יפסק
דימום אחורי –
הדימום מהאזור האחורי והעמוק יותר של האף הוא נדיר יותר ומופיע יותר במבוגרים
עם יתר לחץ דם או במקרי פציעה של האף או הפנים.
הדם עלול לזרום לחלק האחורי של הלוע והגרון מבלי שיהא דימום החוצה דרך האף
דימום אחורי בדרך כלל חמור יותר ודורש התערבות של רופא אף אוזן וגרון לעתים נדירות יש צורך בהתערבות כירורגית לאיתור וקשירת כלי דם מדמם.
- יש לפנות לטיפול רפואי יש לפנות לטיפול רפואי מיידי ורצוי על ידי מומחה אף אוזן וגרון
- אם הדימום אינו נפסק כעבור עד 10 דקות של לחיצה
- אם אירועי הדמם תכופים
- בכל מקרה של שדמם הופיע בעקבות חבלת ראש או פנים
רופא אף אוזן וגרון מומחה יבדוק את האף באמצעות אנדוסקופ- צינורית דקה עם סיבים אופטיים ותאורה בקצה המאפשרת לראות את חלל האף הפנימי. במידת הצורך יבצע צריבה או חבישה של האף.
צריבה היא טכניקה שבה כלי הדם המדמם נצרב באמצעות זרם חשמלי, כסף חנקתי (silver nitrate) או באמצעות לייזר. לעיתים, יעצור הדימום באמצעות גאזה מיוחדת או בלון גומי מתנפח שיוחדרו לנחיר כדי להפעיל לחץ על כלי הדם עד שהדמם יפסק
למניעת דימומים חוזרים יש להימנע מחיטוט באף ומקינוח האף להימנע מחשיפה לחום ולאויר יבש ובמבוגרים שמירה על לחץ דם מאוזןלעתים יש לבצע בדיקות נוספות לאיתור בעיה במנגנון הקרישה
פגיעה בחוש הריח
פעמים רבות ילווה בפגיעה בחוש הטעם
בעיות בחושי הריח והטעם משפיעים לרעה על איכות חיינו.כשהם נפגעיםאנשים ובעיקר מבוגרים מאבדים את יכולת ההנאה למשל מאוכל טוב ומניחוחות הסביבה וחיוניותם נפגעת
העדר חוש הריח לא מאפשר לזהות סכנה, כגון שריפה, אדים רעילים ואוכל מקולקל.
במקצועות מסוימים כמו כבאים שפים חושיהריח והטעם חשובים במיוחד
.
אובדן או פגיעה בחוש הריח עלול להוות סימן למחלה באף או בסינוסים, לגידולים במעברי האף ובמקרים נדירים גידול במוח.
חושי הריח והטעם שייכים למערכת החישה הכימית (chemo-sensation). תהליכי ההרחה והטעימה מתחילים כאשר מולקולות שמשתחררות על ידי החומרים שמסביבנו מגרות תאי חישה עצביים מיוחדים באף, בפה ובלוע. תאים אלו מעבירים הודעות למוח המזהה טעמים וריחות ספציפיים.
תאים עצב הקולטים ריחות נמצאים ברקמה קטנה בחלק העליון של האף והם מחוברים ישירות על ידי סיבי עצב למוח.
תאי טעם עצביים מפוזרים בבלוטות הטעם שבפה ובלוע כשהרוב מרוכז בלשון. תאים אלו שולחים מידע על טעם לסיבים עצביים סמוכים, המעבירים הגירוי למוח.
סוג נוסף של מנגנון החישה הכימי, תורם לחושי הטעם והריח. במנגנון זה אלפי תאים עצביים, הנמצאים על פני השטח של העיניים, האף, הפה והלוע- מזהים תחושות כגון צריבה של אמוניה,
על הקשר בין חוש הריח והטעם נלמד מכך שטעמים רבים מזוהים בעיקר באמצעות חוש הריח. כשחוסמים את הנחיריים בזמן שאוכלים שוקולד, לדוגמה, קשה לזהות את טעם השוקולד, למרות שניתןלזהות את המתיקות או את המרירות זאת מכיוון שאנו חשים בטעם המוכר של השוקולד בעיקר דרך חוש הריח. כך גם לגבי הטעם המוכר של הקפה. לכן, מי שמעוניין להתענג באריכות על טעם מסוים ישאף אוויר דרך האף לאחר כל בליעה.
תאי הטעם והריח הם התאים היחידים במערכת העצבים המוחלפים כאשר הם מזדקנים או נפגעים.
בעיות בחושי הריח והטעם
חוש הריח מגיע לדיוק מרבי בין הגילאים 30 ו-60. הוא מתחיל להתדרדר אחרי גיל 60 ומספר גדול של אנשים מבוגרים מאבד את היכולת להריח. החוש חד יותר בקרב נשים בכל הגילאים
אנשים מסוימים נולדים עם חוש טעם או ריח פגומים.
דלקות בדרכי הנשימה העליונים חבלות ראש גידולים שפירים או ממאירים בחלל האף או בסינוסים בעיות הורמונליות , תרופות מסוימות או חשיפה לחומרים כימיים מסוימים עישון טבק הקרנות לאזור ראש צואר ומחלות מערכת העצבים -כל אלה עלולים לפגוע בחושי הריח והטעם
ניתן לאבחן את מידת האובדן של חוש הריח או הטעם באמצעות שימוש בריכוז הנמוך ביותר של כימיקל שהאדם יכול לחוש בו ולזהות. בנוסף ניתון לבקש מהנבדק להשוות בין טעמים או ריחות של כימיקלים שונים, או לדווח על האופן שבו העוצמה של ריחות או טעמים מתגברת ככל שריכוז הכימיקל עולה.
- ריח: מדענים פיתחו מבחן פשוט של "גירוד והרחה" על מנת להעריך את חוש הריח.
- טעם: חולים מגיבים לריכוזים שונים של כימיקלים במבחני טעם; אלו עשויים לכלול מבחנים פשוטים של "שתייה, יריקה ושטיפה" או מבחנים שבהם הכימיקל בא במגע ישירות עם אזורים ספציפיים של הלשון.
הטיפול במקרי פגיעה בחוש הריח או הטעם הוא בבעיה היסודית שאובחנה כגורם לכן חשוב לפנות לרופא אף אוזן וגרון לברר הסיבה לירידה או אובדן של חוש הריח או הטעם
לעתים לא תימצא סיבה הניתנת לטיפול כמו פגיעה המופיעה לפתע אחרי זיהום ויראלי
לעיתים, חושי הטעם והריח שבים לעצמם באופן ספונטני בדיוק כפי שנעלמו.
סינוסיטיס- דלקת מערות האף
סינוסיטיס חיידקית חריפה
היא דלקת של חללי הסינוסים הנגרמת על ידי חיידק. בדרך כלל, הדלקת מתעוררת אחרי צינון, התקף אלרגי או גירוי שנגרם על ידי גורמים סביבתיים מזהמים. בשונה מצינון או אלרגיה, סינוסיטיס חיידקי מצריך אבחנה של רופא וטיפול באמצעות אנטיביוטיקה, על מנת לרפא את הדלקת ולמנוע סיבוכים
בדרך כלל, ההפרשה הרירית שמצטברת בסינוסים מתנקזת דרך פתחים טבעיים של הסינוסים לחללי האף. בזמן צינון או התקף אלרגי, הרירית המצפה הסינוסים ופתחיהם תופחת והסינוסים אינם מצליחים להתנקז וזהום מתפתח בתוכם.
מצב זה של דלקת גורם לכאבי פנים וראש לעתים לחץ בפנים בארובות העיניים או כאבי שיניים עליונות ולרב ילווה בעליית חום .יתכנו נזלת וליחה סמיכים מוגלתיים (צבע צהוב ירוק חום) שעול וגודש . אבחנה של סינוסיטיס חיידקית חריפה מצריכה בדיקה של רופא אף אוזן וגרון
סינוסיטיס חריפה תהפוך לכרונית במידה והסינוסיטיס חוזרת, או אם הדלקת נמשכת שלושה חודשים או יותר.
הסימפטומים של סינוסיטיס כרונית בדרך כלל פחות חמורים מאלו של סינוסיטיס חריפה. עם זאת, סינוסיטיס כרונית שאינה מטופלת עלולה לגרום לנזק וסיבוכים וצורך בהתערבות ניתוחית
בסינוסיטיס חיידקית חריפה
הטיפול באמצעות אנטיביוטיקה מתאימה. להכחדת החיידק
בנוסף – תרופות להקלת הגודש כמו ספריי לאף מסוגים שונים. שימוש בטיפות המכילות תמיסת מלח יכול להקל על הגודש ותחושת אי הנוחות.
חשוב להימנע משימוש ממושך בטיפות אף שאינן דורשות מרשם.
בסינוסיטיס כרונית יש צורך בטיפול אינטנסיבי באנטיביוטיקה. לעיתים, יש צורך בניתוח סינוסים על מנת להסיר חסימות שעלולות לגרום להתפתחות הסינוסיטיס וכן להסיר רקמה חולה מזוהמת
ניתוח סינוסים- יבוצע לרב רק אם הטיפול התרופתי כשל או אם קיימת חסימה באף שלא ניתן לתקנה באמצעות תרופות.
רופא אף אוזן וגרון ימליץ על סוג הניתוח שיהלום את החולה ואת המחלה בצורה הטובה ביותר.
ניתן לבצע את הניתוח בגישה מתחת לשפה העליונה, מאחורי הגבות, סמוך לאף או לקרקפת או בתוך האף עצמו.
רופא אף אוזן וגרון ימליץ לעתים על Functional Endoscopic Sinus Surgery (FESS)- ניתוח בסינוסים באמצעות אנדוסקופ. האנדוסקופ מאפשר למנתח להתבונן ישירות בתוך האף ולהגיע לפתחים הטבעיים של הסינוסים ו להסיר רקמות חולות או מזוהמות. כך ניתן להרחיב את המעברים הצרים שבין הסינוסים. ההחלטה בנוגע לשימוש בהרדמה מקומית או כללית תלויה בנסיבות האישיות של החולה
תוצאות מיטביות דורשות לא רק יכולת כירורגית טובה של מנתח אף אוזן וגרון מיומן אלא גם שיתוף פעולה בין החולה לרופא במהלך תהליך ההחלמה.
סינוסיטיס –דלקת מערות האף בילדים
בילדים הסינוסים אינם מפותחים באופן מלא עד גיל 20.
ילדים עלולים לסבול מדלקות בעיקר בסינוסים. =האתמואידים ( חללים הנמצאים בין העיניים) אשר קיימים מרגע הלידה.
קשה לאבחן סינוסיטיס בילדים משום שדלקות בדרכי הנשימה העליונים הן שכיחות יותר בילדות, ויש דמיון בסימפטומים לכן בכל חשד נדרשת בדיקה על ידיד רופא אף אוזן וגרון מומחה לילדים ומתן טיפול אנטיביוטי הולם כדי למנוע סיבוכים שעלולים להיות מסוכנים.
החשד לדלקת סינוסים בילדים יעלה כאשר יש "צינון" הנמשך מעל 10 או 14 ימים, לעיתים עם חום בינוני. עם נזלת סמיכה בצבע צהוב-ירוק.
- Post nasal drip- נזילת הפרשות מהאף לגרון מאחורי האף. תופעה זו יכולה להוביל או לבוא לידי ביטוי בכאב גרון, שיעול, ריח רע מהפה, בחילה ו/או הקאות.
- כאב ראש לא ידווח בדרך כלל לפני גיל 6.
- נפיחות סביב העיניים.
- כדי למנוע התפתחות של סינוסיטיס בעקבות דלקת דרכי הנשימה העליונים או התקף אלרגי חשוב למנוע ולטפל בגודש באף ובסינוסים
נזלת אלרגית ALLERGIC RHINITIS:
תופעה שבה מערכת החיסון מפתחת תגובת יתר לחלקיקים שנשאפים לאף ואינם גורמים לדלקת ( אבקנים, עובש, אבק, פרווה של חיות, כימיקליים תעשיתיים , עשן טבק), במהלך התקף אלרגי, משתחררים מספר חומרים לדם כגון ההיסטמין,אשר מרחיב את כלי הדם וגורם לריריות המצפות את דרכי הנשימה להתנפח. כאשר זה קורה באף, התנפחות ריריות האף גורמת לגודש והפרעה במעבר אויר דרך האף ,לנזלת מימית ולהתקפי עיטוש.
נזלת אלרגית עונתית או קדחת השחתSEASONAL RHINITIS :
תופיע לרב בעונות המעבר סתיו או אביב. רגישות יתר לעשב, ולא לשחת (חציר), היא הגורם העיקרי לנזלת אלרגית עונתית. אנשים עם רגישות לאבקנים סובלים מהנזלת האלרגיתבסוף מרץ ובתחילת אפריל; תגובה אלרגית לנבגים של עובש מתעוררת במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר
ריניטיס אלרגית רב שנתיתPERRENIAL :
נמשכת כל השנה יכולה להיגרם כתוצאה מרגישות לחומרים המצויים כמו בשער של חיות מחמד, עובש , עציצים, שטיחים וריפוד.
יש מחקרים מצביעים על כך שזיהום אוויר כמו הגז הנפלט ממנועים של מכוניות יכול לעורר את הריניטיס האלרגית. למרות שריניטיס אלרגית לא נגרמת מחיידקים,
במחקר רפואי נמצא מספר לא מבוטל של החיידק Staphylococcus aureus במעברי האף של חולים הסובלים מנזלת אלרגית רב-שנתית. ממצא זה מוביל למסקנה כי האלרגיה מביאה להימצאות של רמות גבוהות יותר של החיידק, מה שגורם להחרפה של האלרגיה.
הסובלים מהתקפים חוזרים של נזלת אלרגית זקוקים למעקב קבוע ואם מופיעם כאבים בפנים או נזלת בצבע ירוק-צהוב, יתכן ומדובר בסינוסיטיס ומומלץ לפנות לרופא אף אוזן וגרון מומחה
נזלת שאינה אלרגית: כשאין ממצאים בדם וברירית האף האופיניים להתקף אלרגיה הסימפטומים יכולים להתעורר בעקבות חשיפה לעשן סיגריה או חומרים מזהמים אחרים, חשיפה לריחות חזקים, משקאות אלכוהוליים וכן בעקבות צינון
ניתוח אף
ניתוח לשיפור צורת האף ותפקודו
. יש ניתוחי אף שתכליתם היא קוסמטית בלבד, ויש ניתוחי אף המשלבים שיפור צורת האף, ושיפור תפקודו. ניתוח אף עשוי לפתור בעיות של קושי בנשימה דרך האף, לתקן עיוותים מלידה או עיוותים שנגרמו כתוצאה מחבלה כמו כן, ניתוחי אף יכולים לטפל באף המזדקן או אף צונח.
מומלץ לכל מי ששוקל לעבור ניתוח אף מכל סיבה שהיא, להתייעץ טרם ההחלטה עם רופא אף אוזן וגרון המומחה לדרכי. הנשימה באף זאת, כדי להבטיח כי תפקוד האף והשגת נשימה יעילה תהיה בראש סדר העדיפויות יחד עם שיפור המראה החיצוני.
ניתוח קוסמטי באף (rhinoplasty) מעדן את צורת האף ומביא לאיזון בין שאר חלקי הפנים. משום שהאף הוא תו הפנים הבולט ביותר, אפילו שינוי קל יכול להביא לשיפור משמעותי במראה החיצוני. ניתוח פלסטי לשינוי צורת האף לבדו לא יוכל להעניק לכם פרופיל מושלם, לגרום לכם להיראות כמו מישהו אחר או לשפר את חייכם האישיים. לפני הניתוח, חשוב להבין מה השינוי האפשרי שניתוח אף יכול לגרום , יחד עם המיגבלות והסיכונים הכרוכים בניתוח.
סוג העור, הרקע האתני והגיל יהוו חלק מהשיקולים שיילקחו בחשבון על ידי המנתח לפני ביצוע הניתוח.
צעירים אינם מועמדים לניתוח עד אשר אפם ועצמות הפנים סיימו את תהליך הגדילה לחלוטין (בגיל 18- 16.)
ניתוח לאף חסום
יש לשקול ניתוח כדי לטפל באף הסתום באופן קבוע
.החסימה באף עלולה להיות קשורה לעיוותים מבניים בתוך האף או לנפיחות שנגרמת כתוצאה מתפיחות הריריות עקב אלרגיות. או דלקות כרוניות
. אחד ממהגורמים המבניים לחסימת אף הוא סטייה של מחיצת האף (deviated septum). קישור מחיצת האף עלולה להיות עקומה או כתוצאה מגידול חריג או פציעה. סטייה של מחיצת האף עלולה לגרום לחסימה מלאה או חלקית של נחיר אחד או של שני הנחיריים. ניתן לתקן את הסטייה של מחיצת האף באמצעות הליך כירורגי שנקרא septoplasty. לעיתים קרובות, נוסף על תיקון סטיית המחיצה, מבצעים שינוים קוסמטיים באף בניתוח משולב הנקרא septorhinoplasty.
תפיחות וצמיחת יתר של הקונכיות (turbinates) היא גורם נוסף לחסימה של האף.
הקונכיות הן מבנים גרמיים הבולטים לחלל האף ומצופים רירית המשכית לזו המרפדת את המעברים הפנימיים של האף. כשטיפול שמרני לכווץ הריריות התופחות לרב על רקע אלרגי אינו עוזר , ניתן לטפל על ידי שעטות שונות להקטנת הקונכיות ועל ידי כך להביא להרחבת המעברים הפנימיים באף. הטיפולים כוללים הזרקה, הקפאה צריבה והסרה חלקית .
לעתים יש חזרה של התפיחות וצמיחה מחודשת של הקונכיות
אף חסום בגיל המבוגר
הזדקנות היא גורם נפוץ לחסימה של האף. תהליך ההזדקנות גורם לסחוס שבאף ובקצהו להיחלש ולצנוח בשל כוח הכבידה, דבר שגורם לצידי האף להתמוטט פנימה ולחסום את זרימת האוויר. לעיתים קרובות, התוצאה היא נשימה דרך האף רועשת ומוגבלת.
אם כשמרימים את קצה האף הנשימה דרך האף משתפרת
אפשר להעזר ברצועות הדביקות שספורטאים משתמשים בהן לאף. אם המצב חמור ניתן להיוועץ ברופא אף אוזן גרון בקשר לניתוח במחיצת האף (septoplasty) שיכלול עיצוב מחדש או מיקום מחדש של חלקים מסחוס המחיצה ומהעצם ויאפשר שיפור בנשימה דרך האף.
שבר בעצמות האף
כשמאובחן שבר עם תזוזה של העצם טיפול רפואי מיידי הוא אידאלי.
אולם ברגע שהרקמות הרכות מתנפחות ומעוותות את האף בעקבות חבלה , יהא צורך המתנה של 48-72 שעות .רק אז כאשר הנפיחות יורדת. יוכל רופא אף אוזן וגרון להעריך את הפציעה (חשוב לבדוק האם עצמות האף הועתקו ממקומן, או האם הן נשברו או נסדקו) .
עבור עצמות שהותקו ממקומן במידה ניכרת, מנתחים בדרך כלל מנסים להחזיר את עצמות האף למקומן תחת הרדמה כללית או מקומית. הליך זה נעשה בדרך כלל שבעה או עשרה ימים לאחר הפציעה, כך לא מאפשרים לעצמות האף שזזו להתאחות במקומן השגוי.
הליך זה מצליח רק במחצית מהמקרים. משום שישנם שברים חריגים רבים שבהם עצמות האף לא "קופצים" חזרה למקום. תזוזת עצם האף כתוצאה מחבלה עלולה לעיתים קרובות לגרום להפרעות בנשימה, ובמקרים אלו יש צורך בניתוח אף, בדרך כלל משולב (-septorhinoplasty,)
נחירות והפסקות נשימה בשינה
נחירות
ארבעים וחמישה אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים הנורמאלית נוחרים מידי פעם, ואילו עשרים וחמישה אחוזים נוחרים באופן קבוע.
בעיות נחירה נפוצות יותר בקרב גברים ואנשים בעלי משקל עודף.
תופעת הנחירות מחריפה בדרך כלל עם עלייה בגיל. נחירות מצביעות על חסימה בדרכי הנשימה ולכן אין להקל ראש בתופעה.
רופא אף אוזן גרון יוכל לעזור לכם לקבוע היכן בדיוק החסימה האם היא משמעותית וכמובן יוכל להציע פתרון.לנחירה הרועשת .
מה גורם לנחירות?
שמפיקות הנחירות הן קולות הרועשים הנוצרים מהפרעה ל מעבר האוויר בדרכי הנשימה העליונים .כאשר יש חסימה במעברי האף או במצב של משקל עודף נוצר תמט באזור הלוע התחתון כלומר הדפנות לעתים יחד עם בסיס הלשון "נשאבים פנימה" מתמוטטים פנימה לתוך צינור האויר דבר שגורם הפרעה למעבר ורטט –רעידות בזמן הנשימה, שמפיקות את קולות הנחירה
בילדים, נחירות עלולות להוות סימן לבעיה בשקדים ובאדנואידים ( המכונים בציבור שקד שלישי או פוליפים). ילדים שנוחרים באופן קבוע צריכים להיבדק על ידי רופא אף אוזן גרון. אם אכן הבעיה קשורה להפרעת כניסת האורי עקב הגדלה משמעותית של השקים או האדנואידים ייתכן ויש צורך בניתוח להסרת שקדים או אדנואידים (שקד שלישי או פוליפים)
אנשים שנוחרים עלולים לסבול מהתופעות הבאות:
- מתח שרירים נמוך בלשון ובלוע. כאשר השרירים רפויים מידי, למשל כתוצאה מצריכת אלכוהול או תרופות שגורמות לישנוניות, הלשון נופלת אחורה לתוך נתיב האוויר או שהשרירים בדפנות נמשכים פנימה לתוך צינור האויר מהצדדים. תופעה זו יכולה להתרחש גם בזמן שינה עמוקה.
- כבדות מופרזת של רקמות הלוע. למשל ילדים עם שקדים או אדנואידים (שקד שלישי או פוליפים) מוגדלים מאוד נוהגים לנחור קבוע ובעוצמה.
- לאנשים עם השמנת יתר יש עליה ברקמת השומן גם בלוע מה שמגביר נטיית הדפנות לצנוח פנימה בזמן שאיפת אויר .
- ציסטות או גידולים בדרכי הנשימה העליונים יכולים גם הם לגרום לכבדות הרקמות, אך ממצאים אלה נדירים יותר .
- חך רך מוארך ו/או ענבל מוארך ומעובה . חך מוארך מצרים את המעבר מהאף אל הלוע. כאשרשואפים אויר בנשימה הם מתנודדים כשסתום שרועד. ולפיכך, גורמים להחמרת הנחירות
- נתיבי אוויר חסומים באף. כאשר האף חסום או גדוש נדרש מאמץ נוסף על מנת לשאוף אוויר דרכו. כאשר האוויר נשאף דרך האף בכוח, נוצר וואקום, תת לחץ יותר גדול בלוע התחתון והרקמות המדולדלות של הגרון צונחות פנימה לתוך צינור האויר ביתר שאת. ובכך חסימת מעברי האף גורמת להגברת תופעת הנחירות.
- נחירות יכולות להופיע באופן זמני בזמן התלקחות תופעות אלרגיות באף –גודש על רקע אלרגי כחלק מנזלת אלרגית או בזמן דלקות ויראליות של דרכי הנשימה העליונים (צינון) בזמן או דלקת בסינוסים עקב התנפחות ריריות האף כחלק מהתהליך הדלקתי.
- עיוותים של האף או של מחיצת האף כגון: deviated septum- סטיית המחיצה המפרידה בין שני הנחיריים, יכולים גם הם לגרום להחמרת נחירות.
נחירות הן תופעה חמורה מבחינה חברתית: הנוחר בעיקר ילד הופך בדרך כלל למושא לצחוק ולעג. כמו כן, נחירות גורמות לישנים ליד הנוחר לא לישון ולהפסיד שעות שינה ולהיות עצבני.
מבחינה רפואית- נחירות מפריעות למחזור השינה ומונעות מהאדם הנוחר שינה איכותית כאשר הנחירות הן חמורות, הן יכולות להוות חלק מבעיות בריאותיות חמורות יותר ובעיקר obstructive sleep apnea- הפרעת שינה המאופיינת בהפסקות הנשימה בזמן שינה.
הפסקת נשימה חסימתית בזמן שינה obstructive sleep apnea
מאופיינת בנחירות רועשות המופרעות לעיתים קרובות במספר שניות שבהן לא נשמע קול הנשימהכיון שהיא פוסקת עקב חסימה.
התופעה נחשבת לחמורה כאשר פרקי הזמן שבהם הנשימה מופסקת נמשכים יותר מעשר שניות ומתרחשים יותר משבע פעמים כל שעה. בילדים יותר מהפסקת נשימה אחת בשעה היא משמעותית.
חולים הסובלים מהתופעה עשויים לחוות בין 30 ל-300 התקפים של הפסקת נשימה במהלך הלילה. התקפים אלו עלולים להפחית את רמת החמצן בדם, דבר שגורם ללב לעבוד בצורה מאומצת יותר.
האדם שסובל מהפסקת נשימה בשינה (sleep apnea) ישן שינה קלה בלבד והוא חייב לשמור על מתח שרירים גבוה בזמן השינה כדי לאפשר זרימת אוויר לריאות. משום שהאדם הנוחר לא זוכה לשינה איכותית המקנה מנוחה טובה הוא עלול להיות ישנוני במהלך היום, דבר שפוגע בביצועיו בעבודה, והופך אותו לנהג מסוכן ולמפעיל מכונות מסוכן. לאחר שנים רבות שבהן האדם סובל מההפרעה, הוא עלול לפתח לחץ דם גבוה ולב מוגדל. ועליה בלחץ הדם הריאתי.
כדאי שאנשים הנוחרים באופן קבוע ומפריעים למנוחתם של שאר בני המשפחה, יפנו לייעוץ של מומחה אף אוזן וגרון אשר יבדוק באופן יסודי את האף, הלוע הגרון, החך והצוואר ויתרשם אם מדובר בנחירות כחלק מתסמונת דם נשימה בשינה – (obstructive sleep apnea). ייתכן ותידרש בדיקה במעבדת שינה כדי לקבוע אם מדובר בנחירותבלבד או בהפסקות נשימה בזמן שינה וכן לקבוע את חומרתן
הטיפול בנחירות תלוי באבחנה. אם הנחירות נגרמות כתוצאה מאלרגיה באף –נזלת אלרגית , מדלקות, מעיוות או מהגדלת בשקדים ואדנואידים (שקד שלישי או פוליפים) מטפלים בבעיה
אם אין אבחנה כזו ויש נחירות או הפסקות נשימה חסימתיות בזמן שינה רופא אף אוזן וגרון יכול להציע שיטות ניתוחיות שונות בטכניקות שונות (כמו לייזר וגלי רדיו) שנועדו להרחבת נתיבי האויר או חיזוק רקמות מדולדלות בחך ובלוע. אלה שיטות שאינן מתאימות אלא במצבים ספציפים לרב בדרגת חומרה קלה.
גישה ניתוחית נוספת לטיפול בהפסקות נשימה חסימתיות בזמן שינה (obstructive sleep apnea ) נקראת genioglossus ו-hyoid advancement. בשיטה זו נמנעת התמוטטות החלק התחתון של הלוע על ידי קידו ומשיכה של שרירי הלשון קדימה, ובכך מתאפשרת פתיחה של נתיבי האוויר.
אם כרוך בניתוח סיכון רב מידי או במידה והוא אינו רצוי,
האפשרות המומלצת ברב המקרים החולה יכול/ה לישון בלילה עם מסיכת אף שמספקת אוויר בלחץ חיובי לדרכי הנשימה שיטה זו נקראת CPAP- continuous positive airway pressure- לחץ אוויר חיובי ומתמשך. על ידי כך מונעים תמט של דרכי הנשימה ,אין הפסקות נשימה אין נחירה והחולה ישן היטב וחש ששנתו איכותית .
מומלץ מאוד להוריד במשקל . יש מקרים שרק טיפול בעודף המשקל העלים את התופעה.
ישנם יותר מ-300 מכשירים הרשומים במשרד האמריקאי לפטנטים כמכשירים שאמורים לפתור את בעיית הנחירות. חלק מהם הם למעשה ואריאציות של רעיון ישן המציע לתפור גרב המכילה כדור טניס לפיג'מה של האדם הנוחר, דבר שיכריח אותו לישון על הצד. זאת משום שבדרך כלל, הנחירות מחמירות כאשר האדם ישן על הגב. חלק מהמכשירים גורמים ללוע התחתון להימשך קדימה; חלק מהם פותחים את נתיבי האוויר באף; כמה מהם עוצבו על מנת ליצור התניה אצל האדם הנוחר, כך שבכל פעם שהוא/היא נוחרים המכשיר מייצר גירוי לא נעים. עם זאת, אם אתם נוחרים, האמת היא שהדבר אינו נמצא תחת שליטתכם. אם מכשירים אלו מצליחים למנוע מכם לנחור, הדבר בוודאי נובע מכך שהם גורמים לכם להישאר ערים.
במקרים של מבוגרים הסובלים מנחירות קלות, או מנחירות לא קבועות מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
- לאמץ אורח חיים פעיל ובריא כדי לפתח מתח שרירים טוב וכן להפחית במשקל.
- להימנע מצריכה של סמי הרגעה, כדורי שינה, וכן תרופות אנטי-היסטמיניות לפני השינה. אלה מגבירים את רפיון השרירים.
- להימנע מצריכת אלכוהול ומארוחות כבדות לפני השינה
- להשתדל לישון על הצד ולא על הגב.
- להרים את ראש המיטה בכ—10-30 סנטימטרים.