בעיות בגרון ובקול
צרידות
צרידות היא כל שינוי חריג בצלילות הקול
רוב השינויים בקול נובעים מבעיות רפואיות. במידה ולא פונים לטיפול רפואי, הדבר עלול להוביל לצרידות ולבעיות חמורות אף
המחלות הנפוצות בקופסית הגרון הגורמות לצרידות:
לארינגיטיס
לארינגיטיס היא דלקת של מיתרי הקול. דלקת ויראלית של דרכי הנשימה העליונות ("צינון") היא הגורם הנפוץ ביותר לדלקת בתיבת הקול. כאשר מיתרי הקול מודלקים הם מתנפחים, ואז נעים בצורה שונה, דבר שגורם לצרידות. הטיפול הטוב ביותר עבור בעיה זו הוא מנוחה או הפחתה בשימוש בקול וכן שתיית נוזלים מרובה. רוב הדלקות הללו נגרמות על ידי וירוס, לכן לרב אין צורך בנטילת אנטיביוטיקה . חשוב להימנע משימוש בקול בזמן לארינגיטיס משום שבזמן דלקת מיתרי הקול רגישים יותר לטראומה הנובעת ממאמץ להפיק קול ועולה הסיכון לפגיעות חמורות כגון: דימום במיתרי הקול או היווצרות של גושים, פוליפים או ציסטות במיתרי הקול.
נגעים שפירים במיתרי הקול
גידולים שפירים שאינם סרטניים על מיתרי הקול נגרמים על ידי שימוש לקוי בקול או שימוש יתר, הגורמים לטראומה או פציעה במיתרי הקול. נגעים אלו (גושים או בליטות) על גבי מיתר/מיתרי הקול משנים את התנודות של מיתרי הקול. התנודות החריגות גורמות לצרידות ולשינוי כרוני באיכות הקול שעלול להתבטא בחספוס ומאמץ גובר בזמן הפקת קול. הנגעים השכיחים ביותר על מיתרי הקול כוללים גושים הנקראים "קשריות(nodules) זמרים" או " " מכונים"יבלות" של מיתרי הקול.
אופייני שהם מופיעים בשני מיתרי הקול. ניתן לטפל בנגעים אלו באמצעות מנוחה של מיתרי הקול, ובאמצעות טיפול בקול .(מטרת הטיפולבקול היא לשפר את טכניקת הפקת הקול בדיבור ועל ידי כך למנוע טראומה במיתרי הקול.
נגעים שפירים שכיחים נוספים המתפתחים במיתרי הקול כתוצאה משימוש לקוי בקול הם פוליפים או ציסטות במיתרי הקול הם, ,.
כאשר שיטות טיפול שמרניות כמו טיפול בקול לא מסייעים, , הפוליפים והציסטות יוסרו בניתוח.
רפלוקס
GERD-Gastroesophageal Reflux Disease-מחלת ההחזר הושטי ו- Laryngopharyneal Reflux Disease LPRD– החזר לקופסית הגרון והלוע
רפלוקס, החזר של חומצות קיבה מהקיבה ללוע, עלול לגרום למגוון של תסמינים בוושט (צינור הבליעה) בגרון ובלוע.
צרידות, בעיות בליעה, תחושה של גוף זר בלוע או כאבי גרון הינם סימפטומים נפוצים של גירוי הלוע והגרון על ידי חומצות קיבה העולות עקב החזר ןשטי לאזורים אלה מצב המכונה Laryngopharyneal Reflux Disease (-החזר של בית הקול והלוע.
קשה לאבחן מצב זה כיון שכמחצית מהחולים אינם סובלים מסימפטומים של צרבות אשר בדרך כלל מתלווים ל- -Gastroesophageal Reflux Disease-מחלת ההחזר הושטי ומכוונים לאבחנה זו.
חומצות הקיבה יכולות לעלות במעלה הושט עד לגרון וללוע בכל עת, ובעיקר בשכיבה בלילה.. לכן, חולים מתעוררים עם גירוי בגרון, צרידות ואי נוחות בגרון מבלי לדעת מהו הגורם לכך.
בדיקה של הגרון על ידי רופא אף אוזן גרון יכולה לקבוע האם חומצות קיבה גורמות לגירוי בגרון ובתיבת הקול.
הפקת קול לקויה שימוש לא נכון בקול
טכניקת דיבור לקויה נגרמת על ידי דיבור בגובה צליל לא טבעי לאדם, גבוה מידי או נמוך מידי, דבר שמוביל לצרידות ולבעיות נוספות בקול. ניתן למצוא דוגמאות למצבים כאלו כאשר נשים צעירות הנמצאות בסביבת עבודה, בוחרות לדבר, במודע או שלא במודע, בקול נמוך יתר על המידה. דיבור בדומה לצליל של כלי הקשה, כלומר דיבור בקול חזק מידי, או דיבור ששם דגש על ההברה הראשונה של כל מילה, הוא דוגמה נוספת לטכניקת דיבור לקויה שעלולה לגרום לפציעה או לטראומה למיתרי הקול ולכווץ שרירים, ולבסוף לגרום ל"עייפות מיתרי הקול"- “vocal fatigue”.
גורמים נוספים לטכניקת דיבור לקויה כוללים נשימה לא מספקת או נשימה לקויה בזמן הדיבור, בייחוד נשימה מאזור הכתפיים והצוואר, במקום מאזור הבטן והחזה התחתון. כתוצאה מכך, עלול להיווצר גם מתח מוגבר בשרירי הלוע והצוואר, דבר שעלול לגרום לצרידות וכן למגוון של סימפטומים, כגון כאב ועייפות בזמן דיבור. בעיות בקול עלולות להתעורר גם מדיבור בתנוחה שאינה טבעית, כגון, דיבור בטלפון המונח על הכתף. על מנת לדבר בטלפון בתנוחה זו, שרירי הצוואר והלוע חייבים להימתח, מה שגורם לטכניקת הדיבור להשתנות ועלול לגרום לבעיות בקול.
שיתוק של מיתרי הקול
בעיות בעצבים ובשרירים שבתיבת הקול והלוע. כגון שיתוק או חולשה של מיתר אחד או של שני מיתרי הקול.יגרמו לצרידות. מעורבות של שני מיתרי הקול היא נדירה, והיא מתבטאת בדרך כלל בקושי בהכנסת אויר ורעש נשימתי
שיתוקאו חולשה של מיתר אחד עלולים להופיע כתוצאה מזהום ויראלי , מניתוח בצוואר או במדיאסטינוםאו מסיבות שאינן ידועות.
כשמיתר קול אחד משותק יופיע הקול נשמע רך, חלש ומלא אוויר בשל סגירה לקויה של מיתר הקול. רוב מיתרי הקול המשותקים מחלימים בכוחות עצמם תוך מספרחודשים. אם השיתוק הופח קבוע יש מקום לשקול טיפול כירורגי. ניתוח עקב שיתוק חד צדדי במיתרי הקול ממקם מחדש את מיתר הקול כדי לשפר את התנודות של מיתר הקול המשותק ואפשר סגירה עם מיתר הקול הבריא. לעיתים, טיפול קול יבוצע לפני או אחרי הטיפול הכירורגי במיתר הקול המשותק, ולעיתים טיפול קול בלבד יכול להועיל. אפשרויות הטיפול תלויות בטבעו של השיתוק במיתר הקול וכן בדרישות השימוש בקול של החולה.
גידולים ממאירים -סרטן הגרון
סרטן הגרון הוא מחלה חמורה שמחייבת טיפול רפואי מיידי חשוב לזכור שתשומת לב בזמן לשינויים בקול, מביאה לאבחנה מוקדמת ולטיפול מוקדם ומוצלח בסרטן המתפתח במיתרי הקול. סרטן מיתרי הקול, משנה את איכות הקול וגורם לצרידות כרונית או חספוס. סימפטומים אלו מתעוררים בשלב מוקדם בהתפתחות הסרטן..
צרידות תמידית או שינוי בקול למשך יותר משבועיים עד ארבעה שבועות בקרב אנשים שנוהגים לעשן, מחייבת הערכה מיידית על ידי רופא אף אוזן גרון, על מנת לקבוע האם מדובר בסרטן בתיבת הקול. אפשרויות טיפול שונות עבור סרטן של תיבת הקול כוללות ניתוח, הקרנות ו/או כימותרפיה. כאשר סרטן במיתרי הקול מאובחן בשלב מוקדם, בדרך כלל נדרש רק ניתוח או טיפול בהקרנות, ואחוזי ההחלמה הינם גבוהים מאוד(מעל 90 אחוז).
צרידות או חספוס בקול נגרמים בדרך כלל כתוצאה מבעיה רפואית. פנו לרופא אף אוזן גרון אם אתם מבחינים בשינויים מתמידים בקולכם.
בעיות בלוע
סימפטומים שכיחים :כאבי לוע שינוי קל בגוון הקול חום ריח רע מהפה, נחירות ,נשימה דרך הפה הפסקות נשימה , נזלות
מחלות שקדים אדנואידים
השקדים והאדנואידים הם גושים של רקמה לימפטית דומים בהרכבם לבלוטות הלימפה. הם מהווים קו הגנה ראשון מפני חדירת גורמי מחלה לגופנו (וירוסים חיידקים ועוד) אשר הם באים במגע עמם הם נלחמים בהם על ידי תגובה דלקתית מקומית.
השקדים הם שני הגושים שנמצאים באזור האחורי של הלוע וניתן לצפות בהם כשהפה פתוח, מאחורי החלק האחורי של הלשוןהאדנואידים ,או בשפת העם שקד שלישי או פוליפים , נמצאים באזור הגבוה של הלוע המכונה הלוע האפי (NASOPHARYNX). זהו האזור שמאחורי האף וגג חלל הפה (החך הרך), .לא ניתן לראותם דרך הפה ללא מכשיר מיוחד כמו אנדוסקופ
דלקות בשקדים ולעיתים גם באדנואידים מטופלות באופן שמרני .אם הגורם חיידקי כמו חיידק מסוג סטרפטוקוק הטיפול הוא מתן אנטיביוטיקה. כשדלקות שקדיים חוזרות ואינן מגיבות גם לטיפול מונע שוקלים כריתה של השקדיים .
הגדלה משמעותית של רקמות השקד והאדנואידים עלולה לגרום חסימה למעבר האויר בדרכי הנשימה העליונים. חסימה זו גורמת לבעיות בנשימה עד הפסקות נשימה בזמן שינה, הפרעות בבליעה, הפרעות בשמיעה עקב חוסר אוורור של האוזניים התיכוניות עם צבירת נוזלים באוזניים (SOM)קישור , וכן עיכוב בגדילה ובהתפתחות ,
כאשר השקדיים ו/או האדנואידים חוסמים את מעברי האויר יש להסירם בניתוח.
גידולים בשקדיים קיימים בעיקר במבוגרים אך הם נדירים,. לרוב יש צורך בניתוח .
לעיתים ניתן לראות בשקדיים שקעים שהם חלק מהמבנה ובהם הפרשות דמויות גבינה . לעתים התופעה מלווה בריח רע מהפה. זו אינה מחלה אלא נטייה שקיימת עקב מבנה השקדיים אצל אנשים מסוימים.
התופעה היא שפירה .אך מומלץ לפנות לרופא אף אוזן וגרון מומחה לשם הבחנה בינה לבין מצבים דלקתיים או זיהומיים
דלקות בלוע PHARYNGITIS
לא כל דלקת בלוע היא דלקת שקדיים אך לעתים היא מערבת את השקדיים כחלק ממבני הפה והלוע
במקרים של חום כאב לוע הגובר בבליעה וממצאים של דלקת בלוע
ניתן להיעזר במשטחי גרון לתרבית כדי לקבוע האם הגורם לדלקת הלוע הוא חיידק או נגיף(וירוס)
ניתן לבצע גם ספירת דם לאישוש האבחנה . לעיתים תבוצענה בדיקות מיוחדות לאיתור נוגדני נגיפים (וירוסים ) ספציפים כמו במקרי מחלת הנשיקה INFECTIOUS MONONUCLEOSIS
מחלות בלוטות הרוק
בלוטות הרוק נמצאות באזור הפה והלוע . בלוטות הרוק הגדולות(MAJOR) הן בלוטות בת האוזן-partoid glands, בלוטות תת-לסתיות-submandibular glands ובלוטות תת-לשוניות-sublingual glands.
כל בלוטות הרוק מפרישות רוק אל תוך הפה. בלוטות בת האוזן מפרישות את הרוק דרך צינורות שמנקזים את הרוק לתוך חלל הפה בגובה הלחי. צינורות אלו נקראים תעלות הרוק( salivary ducts) הבלוטות התת-לסתיות מפרישות את הרוק דרך צינורות הנפתחים תחת ללשון והבלוטות התת-לשוניות מפרישות אותו דרך תעלות קטנות רבות שנמצאות בריצפת הפה.
בנוסף לבלוטות הרוק הגדולות יש בלוטות רוק קטנות רבות ( MINOR ), הנמצאות בשפתיים, באזור הפנימי של הלחיים (buccal mucosa), בשכבות הפנימיות של הפה והלוע. בלוטות הרוק מייצרות ומפרישות את הרוק.הרוק דרוש לשמירה על לחות בחלל הפה.הרוק מאפשר את תהליך העיכול ומסייע להגן על השיניים .
בעיות בבלוטות הרוק
חסימה של זרימת הרוק שכיחה יותר בבלוטת בת האוזן(הפרותיד) ובבלוטות התת-לסתיות, ונגרמת על ידי אבנים שנוצרו בתעלות הרוק. במצב זה אופייני שהסימפטומים הכוללים כאב והתנפחות נכרת של הבלוטה המעורבת יופיעו בשעת האכילה והלעיסה. הנפיחות והכאב פוחתים בהדרגה לאחר סיום האכילה. לעיתים נוצרת דלקת בעקבות החסימה עקב הצטברות הרוק בבלוטה
לעיתים, מערכת התעלות המחברת את בלוטות הרוק המרכזיות לפה עלולה להיות לא תקינה. תעלות אלו יכולות לפתח כיווצים קטנים שבולמים את זרימת הרוק וגורמים לדלקת ולסימפטומים של חסימת רוק.
דלקת בבלוטות הרוק:כפי שהוזכר עלולה להתפתח עקב חסימה בתעלות הרוק
בילדים הדלקת הנפוצה ביותר של בלוטות הרוק בקרב ילדים היא חזרת, המתפתחת בבלוטת בת האוזן. חזרת נפוצה יותר בקרב ילדים שלא חוסנו, אך היא עלולה גם להתפתח אצל מבוגרים.חזרת בדרך כלל תופיע בשני הצדדים כלומר ב2 בלולטות בתהאוזן (פרותיד)
אם במבוגר מופיעה נפיחות באזור של בלוטת בת האוזן רק בצד אחד, יש לחשוד בחסימה או בגידול בבלוטת הרוק .
יש להבדיל בין דלקת בבלוטות לימפה סמוכות או בתוך בלוטות הרוק לבין דלקת בבלוטות הרוק
לכן חשוב לפנות לרופא אף אוזן וגרון מומחה .
גידולים
גידולים שפירים וממאירים בבלוטות הרוק עלולים להופיע כהגדלה של הבלוטות
גידולים אינם משפיעים על יותר מבלוטה אחת אחת בדרך כלל וניתן לזהותם כגידול בבלוטת בת האוזן, בבלוטה התת-לסתית , על ההחך, בריצפת הפה, בלחיים או בשפתיים. רופא אף אוזן גרון-מנתח ראש צוואר יוכל לאבחן ממצאים אלה
רב הגידולים בבלוטות הרוק הפ שפירים .
גידולים ממאירים של בלוטות הרוק עלולים לצמוח במהירות. , לגרום לכאב ולאובדן תנועה בחלק או בכל חלקי הפנים עקב חדירה לעצב הפנים. סימפטומים אלו מחייבים בדיקה איבחון וטיפול מידיים
הפרעות נוספות בבלוטות הרוק
הגדלה של בלוטות הרוק במחלות אוטו-אימיוניות: HIV או תסמונת סיוגרן(SJOGREN), בהן מערכת החיסון של הגוף תוקפת את בלוטות הרוק וגורמת לדלקת.
יובש בפה או בעיניים הם סימפטומים שכיחים.
הגדלה של בלוטות הרוק במחלות מערכתיות אחרות :דלקת מפרקים שיגרונית, סוכרת אלכוהוליזם עלולים לגרום להגדלה של בלוטות הרוק, בייחוד בבלוטת בת האוזן בדרך כלל תופיע התפיחות בשני צידי הפנים. כלומר בשתי בלוטות בת האוזן (פרותיד)
איבחון : לברור חסימה בדרכי הרוק ניתן להעזר בבדיקת אולטראסאונד שיכול להדגים אבנים
לברור גוש בבלוטות הרוק, ניתן להעזר בUS סריקות CT או MRI (בדיקת תהודה מגנטית לדימות רקמות הגוף). לעיתים, ביופסיית הנלקחת על ידי דיקור הגוש ושאיבת תאים מתוכו על ידי מחט עדינה תסייע באבחנה. לעיתים רחוקות, מזריקים צבע דרך תעלת בלוטת בת האוזן ומדגימים בצילום רנטגן את דרכי הרוק והבלוטה (sialogram).
הטיפול במחלות בבלוטות הרוק. נקבע על פי סוג הבעיה. אם מקור הבעיה הוא מחלות מערכתיות (מחלות המערבות את הגוף כולו, ולא רק אזור ספציפי בגוף), יש לטפל בבעיה הבסיסית. אם המחלה ממוקמת בבלוטות הרוק וקשורה לחסימה ולדלקת שנגרמת כתוצאה מכך, יתכן טיפול שמרני הכולל שתייה מרובה של נוזלים ואנטיביוטיקה. לעתים יש צורך לבצע פעולה אנדוסקופית לשליפת האבן החוסמת ולעתים יש צורך בכריתת בלוטת הרוק, לרב כשיש חסימה בצינור ראשי בבלוטה תת ליסתית
גידול בבלוטות הרוק יש להסיר כאשר מדובר בניתוח בבלוטת בת האוזן (פרותיד) יש להיזהר מאוד שלא לפגוע בעצב הפנים שענפיו הנמצאים בתוך הבלוטה ואחראים על הזזת שרירי הפנים, כולל הפה והעיניים. כשהגידול ממאיר לעיתים קרובות, ממליצים על טיפול באמצעות הקרנות לאחר ביצוע הניתוח. מקובל להתחיל בטיפולי ההקרנות ארבעה-שישה שבועות לאחר הניתוח, על מנת לאפשר החלמה הולמת לפני החשיפה להקרנה.
אותם עקרונות כלליים חלים גם על גושים באזור התת-לסתי או בבלוטות הרוק הקטנות. רופא אף אוזן גרון-מנתח ראש צוואר יוכל להמליץ ולבצע ביעילות את הטיפול המתאים
הסרה של בלוטת רוק לא גורמת בהכרח ליובש בפה (xerostomia).
אך טיפול בהקרנות עלול לגרום לסימפטומים קשים של יובש ויש צורך בטיפולים מקלים
הפרעות בליעה.
קושי בבליעה (דיספאגיה) הוא בעיה שכיחה בקרב כל קבוצות הגיל, בעיקר בקרב מבוגרים
המונח "דסיפאגיה" מתייחס להרגשה של קושי במעבר של אוכל או נוזלים מהפה לקיבה.וב הגורמים לקושי בבליעה הם זמניים ואינם מצביעים על בעיה חמורה.
לעיתים נדירות, קשיים בבליעה מצביעים על מחלה חמורה כמו גידול או מחלה נוירולוגית מתקדמת.
כאשר הקושי בבליעה אינו נעלם מעצמותוך זמן קצר, יש לפנות לרופא אף אוזן גרון-מנתח ראש צוואר. לברור
בליעה מתרחשת מאות פעמים ביום כאשר אוכלים אוכל מוצק, שותים נוזלים ובולעים רוק וליחה שהגוף מייצר.
- כשקיימת בעיית קושי בבליעה התלונות של הסובל כוללות ריור יתר , הרגשה שאוכל או נוזלים נתקעים ולא יורדים בגרון.תחושות אי נוחות בגרון או בחזה (המקום שבו ה- gastroesophageal reflux, ההחזר הקיבתי-וושטי פועל). תחושה של גוף זר או "גוש" בגרון. שיעול או חנק שנגרמים מחתיכות קטנות של אוכל, נוזלים או רוק שלא עוברים בקלות לקיבה במהלך תהליך הבליעה, ולעיתים נשאפים אל הריאות. שינוי בקול
כשבעיית הבליעה חמורה וממושכת יופיע אובדן משקל
כאשר קיימת דיספאגיה (קושי בבליעה) מתמשכת ורופא אף אוזן גרון- מנתח ראש צוואר, אינו מוצא ממצא בבדיקה גופנית הכוללת אנדוסקופיה (צינור פייבראופטי גמיש או קשיח בעזרתם ניתן לצפות בחלקי הלוע התחתון והגרון ) מבצעים בדיקות נוספות כמו הדגנמת מנגנון הבליעה בהדמיה על ידי צילם רנטגן או הערכה אנדוסקופית של פעולת הבליעה באמצעות סיב אופטי Fiberoptic Endoscopic Evaluation of Swallowing –FEES,או הערכה אנדוסקופית גמישה של פעולת הבליעה ובדיקת תחושתיות הלוע , או FEESST- Flexible Endoscopic Evaluation of Swallowing with Sensory Testing,. במידה ואם יש צורך, ייתכן ורופא אף אוזן גרון יבצע בדיקה שנקראת Esophagoscopy, כלומר, בדיקה של הוושט על ידי אנדוסקופ המוחדריה של ל חלל הוושט
המחלה השכיחה הגורמת לסימפטומים שהוזכרו היא רפלןקס(קישור) הטיפול לרב שמרני וכולל 1. שינויים בהרגלי אכילה ואורח חיים 2. תרופת כמו תרופות שמאטות את פעולת הקיבה במהלכה מיוצרת חומצה, תרופות המרפות את השרירים ונוגדי חומצה.
כשמזוהה בעיה אחרת במערכת הבליעה הגורמת לקושי בבליעה הטיפול מותאם לבעיה הספציפית שגורמת לליקוי בבליעהיתכן טיפול בתרופות,ולעיתים הפסקת תרופות מסוימות , טיפול בבליעה באמצעות קלינאי/ת תקשורת או ניתוח
כשהקושי הוא חלק ממחלה מעערכתית כמו מחלות נוירולוגיות –מפלים במלה הבסיסית
דוגמאות למצבים בהם יש צורך בהתערבות ניתוחית
:הצרות של הלוע או הוושט, ייתכן ויש לבצע פעולה שתרחיב המעבר.
כווץ יתר של שריר -ניתן לשחררו ולהרפותו באמצעות ניתוח בו מבוצע חיתך בשריר ( myotomy ).
טיפול בגידולי לוע וושט יצריכו לעיתים ניתוח לפיה סוג הדרגה ההתפשטות המחלה